- המבוטח תבע תגמולי ביטוח על פי נספח נכות מתאונה, בסכום נכון להיום של 87,800 ₪.
- לטענת התובע נגרמה לו נכות בשיעור של 100% בתחום הנפשי לאחר שבשנת 2002 בהיותו בן 19 הוא נתקף פחדים וחרדות בשל אירועי ירי בהם השתתף.
- לטענת התובע כתוצאה משרותו הצבאי בטירונות, החל מצבו הנפשי להתדרדר עד לשחרורו מהצבא בחלוף כחודש לאחר שגויס בפרופיל 97. נכותו לאור כך הינה לטענתו אירוע תאונתי ולפיכך הוא זכאי לתגמולי הביטוח.
- לטענת מנורה התובע אינו זכאי לתגמולי הביטוח הן מחמת התיישנות עילת התובענה, הן מחמת העובדה כי לא אירע מקרה הביטוח (תאונה ו/או קשר סיבתי בינה לבין הנכות הנטענת) והן לאור קיומו של חריג (שימוש בסמים) בנספח נכות מתאונה.
- לטענת התובע עילת התביעה לא התיישנה שכן בהיעדר אפוטרופוס לדין שלא מונה מושעה מרוץ ההתיישנות ובכל מקרה אין קשר בין השימוש בסמים לבין מצבו הנפשי
- לאחר הגשת ראיות מטעם הצדדים הוסכם כי בית המשפט יכריע על סמך סיכומים בכתב מבלי לחקור את העדים.
- בית המשפט בפסק דינו קבל את עמדתנו בכל השאלות שבמחלוקת ודחה את התביעה. בית המשפט קבע כי לא הוכח אירוע תאונתי ו/או קשר סיבתי בין המצב הנפשי הנטען לבין האירועים בטירונות. עוד קבע בית המשפט כי לאור הראיות המצב הנפשי נגרם כתוצאה מהשימוש בסמים וכי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בעניין השעיית מרוץ ההתיישנות.