בפסק הדין בית הדין למעשה קיבל את מלוא טענותיה של חברת הביטוח כי הפוליסות נוהלו במקצועיות כפי שכל מבטחת סבירה הייתה נוהגת בנסיבות העניין וכי טענתו הינה בבחינת חוכמה שלאחר מעשה שכן אם היה מתרחש מקרה ביטוח, לא היה מלין המבוטח על גביית דמי ביטוח כפי שנגבו.

ליבת המחלוקת בתיק, הן בהיבט הכספי והן בהיבט המשפטי הייתה חישוב השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים וחופשה שנתית. השאלה הייתה האם לכלול את העמלות שנמשכו בפועל ב-12 חודשי עבודתו האחרונים של התובע או לחשב את השכר לפי זכאותו לעמלות בתקופה זו של 12 החודשים האחרונים. בית הדין קיבל בפסק דינו את עמדת חברת הביטוח לפיה דין העמלות להיקבע כחלק מהשכר הקובע לתשלום פ"פ הינו בתקופת מועד היווצרות הזכאות לקבלן ולא בתקופת תשלומן בפועל.

שני ערעורים שהוגשו לאחר פסק הדין שקבע כיצד מחושב השכר הקובע פ"פ וחופשה שנתית. בית הדין דחה את שני הערעורים, קיבל את פרשנות ההגנה וקבע בעניין זה הלכה מחייבת לפיה: "דין העמלות להשתלם על פי מועד היווצרות הזכאות ולא על פי מועד התשלום בפועל…אין לקבל את אופן החישוב..לפיו חישוב השכר הקובע לעניין העמלות יש לעשות על פי השכר בפועל, דהיינו על פי תלושי השכר.."

12. בימ'ש המחוזי דן בערעור, בשאלה עקרונית, האם חלה על מבוטח חובת גילוי מידע יזום מצידו, בשלב שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח. המבוטח טען כי אין כל חובת גילוי לאחר החתימה על הצהרת הבריאות, כאשר כל השלבים שלאחר החתימה אינם ידועים לו, כי חל איחור לא סביר בביצוע החיתום, כי החוק, הדן בהחמרת הסיכון ומזכה את המבטחת בתרופות היה וההחמרה לא גולתה לה, אינו חל בביטוח חיים. בימ'ש קבע כי חלה על המבוטח חובת גילוי יזומה בכל השלבים שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח.

28. בימ'ש נדרש לטענה, האם אין לראות במבטח אשר שילם תגמולים חודשיים למבוטח על פי תנאי הפוליסה והחליט להפסיקם, משום התנהגות העולה כדי הודאה והדחה, אשר משמעותה כי הנטל להוכחת שינוי הנסיבות וקיומן של העובדות החדשות המראות כי המבוטח אינו זכאי לתגמולי ביטוח, מוטלות על כתפי המבטח. בימ'ש דן בהוראות הפוליסה, החוק והפסיקה וקובע כי כל אימת שעסקינן בקבלת תקבולים חודשיים, הנטל תמיד מוטל על התובע להוכיח תובענתו מאחר ומדובר בעילת תביעה מתחדשת.

נכות אגב חשיפה לרעש מזיק – האם תחשב לתוצאה של תאונה? המבוטח הגיש תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות כתוצאה מתאונה.לטענת המבוטח נותרה לו נכות בשיעור 10% בגין טינטון ונכות בשיעור 10% בשל ירידה בשמיעה לאחר שבמקום עבודתו היה חשוף משך שנים רבות לרעש. 27/01/2008 | ת.א. 5196/07 ראובן דוד ע"י ב"כ: עו"ד א. הר-ציון נגד המגן חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד מ. צופין ממשרד עוה"ד דורון-בורבין

חטיפת כתב CNN, ריאד עלי גאנם, דרוזי אזרח ישראלי, בעזה על ידי רעולי פנים במהלך עבודתו האם אירעה על רקע פעולה של גורמים עוינים לישראל או על רקע מסחרי של גורמים תקשורתיים? בשנת 2004 נחטף התובע, כתב CNN, דרוזי אזרח ישראלי, בעזה על ידי רעולי פנים חמושים במהלך עבודתו.

30. בימ'ש נדרש לשאלת בחינת ידיעתו של מבוטח על קיומן של פוליסות מרובות שנעשו בשמו ועבורו באמצעות סוכן הביטוח. המבוטח טען כי לא הרשה ולא ידע על קיומן. חב' הביטוח וסוכן הביטוח טענו כי המבוטח התיר לסוכן לחתום במקומו, מאחר ולא ידע קרוא וכתוב. זאת ועוד, חב' הביטוח טענה כי בעצם חיובי תשלומי הביטוח בחשבון הבנק ולאור הדיווחים העיתיים שנשלחו, לא ייתכן כי המבוטח לא ידע על קיום הפוליסות. בימ'ש קובע כי לא ייתכן כי מבוטח אינו יודע על פוליסות שהוצאו על ידיו ולמצער יכול אף לדעת. תביעת המבוטח נדחתה.

33. האם סוכן ביטוח שניתק את יחסיו עם חב' הביטוח יכול לעיין בנתוני כל הפוליסות שנרכשו באמצעותו והאם יש בכוחו למנוע מחברת הביטוח לפנות אל הלקוחות שרכשו ממנו את הפוליסה?

התיק נסב על תביעת אי כושר לתקופה העולה על זו הנקובה בפוליסה – 24 חודשים. התובע התקבל לביטוח הכולל כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה עם מגבלה של תשלום ל- 24 חודשים בלבד בשל מחלת הסוכרת.