14. בימ'ש נדרש לשאלה האם קיימת ליורש זכות לעיין בפוליסת ביטוח של המוריש, גם במקום בו נטען על-ידי חברת הביטוח, כי היורש אינו מוטב באותה הפוליסה. במ'ש דן בהוראות הדין ופסיקה וקובע כי זכות זו קיימת על פי עקרון המידתיות המשפטי המכיר בזכותו הלגיטימית של היורש למיצוי זכויותיו המשפטיות. כן קובע בימ'ש כי זכות עיון כאמור, אינה מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות.

לטענת התובעת, היא פרשה מעבודתה תוך הסתמכות על ערכי הפדיון הגבוהים שהוצגו בפניה במהלך השנים בפוליסת ביטוח החיים של מנורה, אם כי לאחר פרישתה שולם לה סכום נמוך יותר וזאת מחמת טעות של מנורה. בית המשפט קיבל את עמדת מנורה בטענת הטעות ודחה את התביעה לאחר שהוכח כי המבוטחת לא שינתה מצבה לרעה תוך הסתמכות על המצג המוטעה.

יורשים תובעים 3 נתבעים בגין תגמולי ביטוח 27 שנה לאחר מותו של המנוח וטוענים כי המנוח היה מבוטח בביטוח חיים קבוצתי בחברת המבטח. לאחר שמיעת שמיעת הראיות ולאחר הגשת סיכומים בכתב קבע בית המשפט בפסק דינו כי דין התביעה כנגד כל הנתבעים להתיישן.

התובע קיבל דיווח שגוי באשר לגובה הפוליסה שנצבר לזכותו, טען כי בעקבות כך שינה את התנהלותו הכספית ובשל כך תבע פיצוי כספי. ביהמ"ש קבע שעל אף הדיווח השגוי של המבטח, לא הוכח כי התובע הסתמך בפועל על המצג וכתוצאה מכך נגרם לו נזק. עם זאת, קבע בית המשפט כי יש לחייב את חברת הביטוח בפיצוי מסוים שיהלום את תחושות הצדק וההגינות.

התובע הגיש תביעה על דרך של המרצת פתיחה בה עתר להורות להסיר כל שעבוד או עיכול מכספי פוליסות ביטוח חיים בהן היה מבוטח, זאת משום שטען התובע טען כי חתימתו על טופסי בקשת ההלוואות זויפה. בית המשפט דחה את התובענה תוך שנקבע כי התובע ידע ו/או היה עליו לדעת אודות ההלוואות וכי ממילא אין לתובע עילת תביעה שעה שוויתר בהסדר פשרה על כל טענה כלפי זה שטען כי זייף את חתימתו.

התובע לטענתו לקה באוטם שריר הלב בשנת 2001 והגיש דרישה לתגמולי ביטוח בשנת 2008. המבטחת טענה להתיישנות ובנוסף כי לא הוכח קיומו של האוטם הנטען. בית המשפט דחה את התביעה בפסק דינו.

בני הזוג תבעו השבת תשלומי פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה וביצוע פדיון של הפוליסות בהן בוטחו. בית המשפט דחה את טענת התובע לפיה היה על המבטחת לשחררו מחובת תשלום פרמיות שלאחר יום 1.1.2007. בעניין פדיון הכספים שהתקבש, שולמו לתובעים ערכי הפדיון בעת שהגישו את המסמכים הדרושים. בית המשפט קבע כי אין יתרה נוספת לתשלום מעבר לסכומי הפדיון ששולמו לתובעים וקבע כי הבמטחת "פעלה בהתאם להתחייבויותיה ובהתאם לדין".

36. בימ'ש המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, נדרש לשאלת פרשנות סע' 9 לחוק ההתיישנות, כאשר המבוטח טוען כי ניהול מו'מ עם המבטח ודו'ח שמאי כמוהם כהודאה העוצרת את מירוץ ההתיישנות. בימ'ש דן בהוראות החוק ובפרשנות המשפטית הראויה וקובע כי לא די בכך כדי לעצור על פי לשון סע' 9 לחוק את מירוץ ההתיישנות.

37. בימ'ש נדרש לפרשנות בפוליסת תאונות אישיות, למונח 'תאונה' שבפוליסה, במקרה של מבוטח אשר ניתוח בעינו הביא להדרדרות בראיה. המבוטח טען כי עצם אירוע הניתוח נופל לגדר המונח 'תאונה' זאת בשעה שהמבטח טען כי ניתוח לרבות תוצאות הניתוח, אפילו נכשל או היה רשלני, אינו עולה בקנה אחד עם הגדרת המונח 'תאונה' שבפוליסה. בימ'ש מנתח את הגדרת המונח בפוליסה, הפרשנות המשפטית הראויה וקובע, כי נכות שנגרמה כתוצאה מניתוח צפוי, אינו 'תאונה' כהגדרתו בפוליסה.

26. בימ'ש נדרש לפרשנות הביטוי 'תביעה' בפוליסת הביטוח, האם פירושה פניית המבוטח למבטח או שמא תביעה המוגשת לבימ'ש. כן נדרש בימ'ש לשאלה האם הוראת סע' 3 לחוק חוזה הביטוח, המחייבת מבטח להבליט סייגים בחוזה הביטוח , מחייבת גם להבליט את סייג התיישנותה של תביעת ביטוח. בימ'ש בודק את הוראות החוק והפסיקה וקובע כי 'תביעה"'פירושה הגשת תביעה לבימ'ש וכן כי במקום בו מדובר בהוראת חוק כמו מועד התיישנות תביעה בביטוח, לא לכך כיוון סע' 3 לחוק כסייג הדורש הבלטה.